מהי גמלת סיעוד?
גמלת סיעוד ניתנת לתושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה, אשר עומדים במספר תנאים במטרה לסייע להם להמשיך להתגורר בקהילה זמן ארוך ככל הניתן. הגמלה ניתנת מתוקף חוק הביטוח הלאומי שהופעל בשנת 1988. כיום על הזכאים לגמלה נמנים כל מי שמבוטח בקצבאות זקנה ושאירים, עקרות בית ועולים חדשים שאינם מבוטחים בקצבאות אלו ועלו על פי חוק השבות.
גמלת הסיעוד הינה גמלת שירותים ולא גמלה בכסף. מטרת הגמלה לסייע לזכאי בפעולות היום יום בעזרת מטפל/ת (קיימת זכאות גם לגמלה כספית למבוטח).
מי זכאי לקבל את גמלת הסיעוד?
ישנם חמישה תנאים הקובעים את זכאות הפרט לקבלת הגמלה:
- כל מי שהוא תושב מדינת ישראל והגיע לגיל הפרישה.
- כל מי שגר בקהילה ולא במוסד (בית אבות מחלקה סיעודית מחלקה לתשושי נפש וכ"ו).
- כל מי שעומד במבחן הכנסה של המוסד לביטוח לאומי. הסכומים מתעדכנים מעת לעת.
- כל מי שאינו מקבל קצבה לשירותים מיוחדים מהביטוח הלאומי ואינו מקבל גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה.
- כל מי שזקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום.
*מקבלי גמלת "שירותים מיוחדים" אינם יכולים לפנות לקבלת גמלת סיעוד. עליהם לבחור בין השתיים.
מהו סל השירותים הניתנים במסגרת גמלת הסיעוד?
טיפול אישי – עזרה בקימה, הלבשה, רחצה, האכלה, טיפול בהפרשות, החלפת מצעים, עזרה בניידות בתוך הבית ומחוצה לו.
עזרה בניהול משק הבית – טאטוא, שטיפת רצפות, ניגוב אבק, ניקיון המטבח, (רק בחדרים בהם משתמש הזכאי) בישול, כביסה גיהוץ וקניות עבור הזכאי (עזרה בניהול הבית אינה כוללת ניקיון החדרים הנוספים בבית ואינה כוללת ניקיון יסודי).
במסגרת שעות הטיפול ניתן להמיר שעות טיפול בשירותים נוספים כמו מרכז יום, כביסה, טיטולים, לחצן מצוקה.
מי יכול לפנות ולהגיש בקשה לגמלת סיעוד?
כל אחד יכול לפנות ולהגיש בקשה לחוק סיעוד: הפרט בעצמו, בני משפחה, קרובים, שכנים, אחיות קופות החולים, העובדים הסוציאליים בקהילה. בעצם כל מי שיודע על אנשים הגרים בקהילה וזקוקים לעזרה סיעודית.
יש לבצע מספר פעולות:
– למלא את הטופס של הביטוח הלאומי הייעודי לבקשת גמלת סיעוד.
– לצרף חוות הדעת רפואית מרופא המשפחה בקופת חולים.
– לצרף- אישורים על הכנסות שהן מעבר לקצבת הביטוח הלאומי.
הזכאי יכול להיעזר בבן משפחה או אפוטרופוס או כל גורם מקצועי למילוי הטפסים.
מה קורה אחרי ששלחתי את הטפסים?
לאחר קבלת הטפסים ובדיקתם על ידי נציגי הביטוח הלאומי יישלח מטעם הביטוח הלאומי לבית התובע את הגמלה איש מקצוע: אחות/ פיזיותרפיסט/ מרפאה בעיסוק, על מנת להעריך את הצורך של הפרט בעזרת הזולת או מידת הצורך בהשגחה.
בדיקת ההכנסה
נציגי הביטוח הלאומי ייבדקו את גובה ההכנסה ומידת הזכאות. בהתאם לנתונים הללו ייקבע שיעור הגמלה ותקופת הזכאות או דחיית הבקשה.
שיעור הגמלה
גובה הגמלה נקבע על ידי שלושה גורמים: רמת הכנסה, שקלול תוצאות מבחן הערכת התלותADL) ), ממצאי הנתונים והאישורים הנלווים לטופס התביעה.
גובה הגמלה נקבע אך ורק על ידי החלטת הביטוח הלאומי ובאה לידי ביטוי בהיקף השעות הניתן לפונה.
קיימות שש רמות
רמה 1. 5.5 שעות שבועיות– ניתן לקבל את כל הגמלה בכסף.
רמה 2. 10 שעות שבועיות- ניתן לקבל 4 שעות שבועיות בכסף והיתר בטיפול מטפל/ת.
רמה 3. 17 שעות שבועיות– ניתן לקבל 4 שעות שבועיות בכסף או שליש גמלה כספית והיתר בטיפול מטפל/ת.
רמה 4. 21 שעות שבועיות- ניתן לקבל 4 שעות שבועיות בכסף או שליש גמלה כספית והיתר בטיפול מטפל/ת.
רמה 5. 26 שעות שבועיות- ניתן לקבל 4 שעות שבועיות בכסף או שליש גמלה כספית והיתר בטיפול מטפל/ת.
רמה 6. 30 שעות שבועיות- ניתן לקבל 4 שעות שבועיות בכסף או שליש גמלה כספית והיתר בטיפול מטפל/ת.
הערה: ניתן לוותר על הגמלה הכספית ולקבל את כל השעות בטיפול ע"י מטפל/ת.
לניצולי שואה החל מרמה 3 קיימת תוספת של 9 שעות שבועיות.
הפחתת גמלת הסיעוד
תוצאות מבחן ההכנסה יכולות להביא להפחתת שעות טיפול.
תוספת לגמלת הסיעוד
הביטוח הלאומי יכול להחליט על תוספת שעות טיפול במקרים הבאים:
– הזכאי תלוי במידה רבה או לחלוטין בזולת בכל שעות היממה וכן אם זקוק להגחה מתמדת
– הזכאי מעסיק עובד ישראלי.
– אין בידי הזכאי היתר להעסקת עובד זר או לחילופין הזכאי הקפיא את ההיתר (במשרד בפנים ,רשות האוכלוסין וההגירה ).
ועדת חוק סיעוד
הרכב הוועדה – הוועדה מורכבת מעובד סוציאלי, אחות ונציג הביטוח הלאומי. תפקיד הוועדה – הוועדה קובעת אילו שירותים יינתנו לזכאי לפי השיעור שנקבע בביטוח הלאומי ועל פי הצרכים של הזכאי. השירותים יהיו על פי סל השירותים הכולל -טיפול אישי, עזרה במשק הבית, לחצן מצוקה, מרכז יום, טיטולים, כביסה).
בדיקה מחודשת – הזכאות לגמלת סיעוד אינה לצמיתות ומעת לעת ייבדק הזכאי לגבי מידת התלות שלו בזולת.
החמרה – במידה והמשפחה מזהה החמרה במצב הזכאי רשאי לפנות לסניף הביטוח במקום המגורים ולבקש בדיקה מחודשת
ערעור – ניתן לערער על החלטת הביטוח הלאומי בפני בית הדין לעבודה תוך שישה חודשים מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח הלאומי