מרדכי לוביחינסקי, בן 75, הוא יליד פולין שעלה ארצה בשנת 1950. "לא קל לחיות לבד בכלל, במיוחד לא בגיל השלישי", מספר מרדכי. "ניסו לשכנע אותי חודשים על גבי חודשים לנסות להגיע למרכז היום, ולא הסכמתי. הרגשתי שזה לא יתאים לאופי שלי, שזה רחוק ממני. מרכז היום הצטייר לי בתור 'הליכונים, מקלות ודמנטים'", נזכר מרדכי.
גם יהודה רודיטי, בן 96, ניצול שואה שעלה ארצה בשנת 1948, עבר 4 ממלחמות ישראל ועבד עד גיל 87, נזכר מה חשב על הרעיון של מרכז יום: "בשום פנים ואופן לא רציתי לבוא למרכז היום. הגעתי ליום ניסיון ורק רציתי לברוח. חשבתי שזה לא יתאים למנטליות שלי, ועדיין לא הכרתי את מרדכי", מספר יהודה.
"בסוף, אחרי שהבת שלי אמרה לי 'אבא, תנסה עוד יום ועוד יומיים, אולי תכיר אנשים חדשים ותסתדר' – נפלתי בפח", אומר יהודה בצחוק. "הייתי חדש כאן במרכז היום, וחודש לפני כן עברתי תאונת דרכים. מרדכי, שעבד בעבר בתחום הרפואה, הציע להביא לי תרופה שתקל על הכאבים שלי", נזכר יהודה.
"זה היה תהליך, ולא אהבה ממבט ראשון", מסביר מרדכי. "אחד הדברים שאהבתי יותר מכל ביהודה היה שהוא אדם מתעניין ולא מופנם. הוא אוהב לשאול, אוהב לדעת וחי את הרגע. מאז זו חברות אמת. אנחנו תמיד עוזרים אחד לשני בכל מה שצריך – אוכלים ביחד, שותים ביחד ומבלים ביחד".
"לא קל לחיות לבד, לא לגבר וגם לא לאישה", מסכם מרדכי. "אבל כאן במרכז היום, זה נותן לך הרגשה ש- you have a friend. אתה יודע שיש מישהו שאתה יכול לסמוך עליו". מרכז היום מציע הזדמנות ייחודית למפגש חברתי והכרות בין בני הגיל השלישי ומסייע להפיג את הבדידות לעשרות קשישים מדי יום.
מרכזי היום של האגודה לאזרח הוותיק בבת ים, פועלים עבור אזרחיה הוותיקים של העיר בת ים, חמישה ימים בשבוע בבוקר ויומיים אחר-הצהריים. המרכזים מציעים ארוחות חמות, התעמלות, פעילויות, מגוון חוגים ופעילויות. בנוסף, פועל מרכז יום ייחודי לאזרחים ותיקים עם ירידה קוגניטיבית, היחיד בעיר בת ים. למרכזי היום מגיעים אזרחים ותיקים תושבי העיר בת ים בעלי גמלת סיעוד או זכאי רווחה בגיל גמלה.